הלב שלי הלם כשהלחיצה על הכפתור משכה בעדינות את הצד המזרחי של סלע גיברלטר המפורסם, קשה היה לדמיין שהמדרון התלול הזה היה פעם ביתו של מאגר המים הגדול של גיברלטר, שבו החלו העבודה ב-1898. היו היריעות הגדולות של גלי גלי. שכבות פלדה ובטון שאפשרו למי הגשמים לזרום במורד המדרון הזה לתוך ערוץ אשר בתורו הזנה למערכת מאגרים עמוק בתוך הסלע, עדיין שוכן מתחת למדרון המושלג? עד סוף ימיו גדל שטח מאגר המים לגודל מורגש של 34 דונם, שכאשר לוקחים בחשבון את גודלה של גיברלטר, 6.5 קמ"ר, הוא בוודאי היה מרשים.
הישיבה לאחור על הכפתור הלא נוח, שצועד קדימה אי פעם, איפשרה לזמן להתרשם מהנופים עוצרי הנשימה. גבוה מעל התנשאה הנקודה הגבוהה ביותר 426 מטר שבמונחי סקי היא לא כל כך גבוהה אבל הנוף הוא ללא שניים. זה הרגיש כמעט אפשרי להושיט יד ולגעת בים התיכון הכחול כשהוא התמזג בעדינות עם האוקיינוס האטלנטי, זה הרגיש כמעט אפשרי להציע לתושבי ספרד השכנה "הולה" עליז ובו זמנית להציע לתושבי מרוקו "אהלן". איזו פינה ייחודית באמת בעולם שבה שלוש מדינות, שני ימים ושתי יבשות נפגשים.
ממוקם ממש מתחת למדרון המלון היחיד בצד המזרחי של הסלע, מלון קלטה. צורתה הייחודית כמו ספינה הייתה כה ברורה מנקודת התצפית הנעלה הזו. זה נראה כאילו הוא מציע מקלט חם מהקור של מדרון הסקי ויהיה מושלם לספורט הכל כך חשוב של אפרה סקי.
מצחקק לעצמי מהמחשבה על אחד התושבים המפורסמים של הסלע שמצטרף לכיף הפך את המסע לפסגה לנסבל יותר. האם נזכה להציץ במקוקים המפורסמים בעולם הידועים גם בשם "קוף הברברי". אחרי הכל מלבד בני אדם הם הפרימטים היחידים שחיים בחופשיות באירופה. מאמינים שהמקאקים הברבריים הוכנסו לראשונה לגיברלטר מצפון אפריקה על ידי המורים שכבשו את דרום איבריה בין 711 ל-1492, אחרים טוענים שהם היו שריד לאוכלוסיות הפזורות ברחבי דרום אירופה כבר לפני 5.5 מיליון שנה. עם זאת הם הגיעו לשם, המחשבה על אחד מהיצורים הקטנים חסרי הזנב הללו חורש שלג במורד הסלע המזרחי לא יסולא בפז. על מה התקיימו "בני הדודים הפרוותיים" שלנו בחודשי החורף הללו, כמה מתוך 530 מיני הצמחייה בגיברלטר יהיו זמינים או אפילו מתאימים להם?
כשהגעתי לראש הלחצן עצרתי לרגע בהתבוננות בנוף הנשקף מ"עמוד הרקולס" הזה ולהרהר על האזור, עברו וחשיבות המיקום האסטרטגי הזה לאורך ההיסטוריה מבחינת עימות. כבר משנת 711 לספירה הקרבות והמצורים על גיברלטר על ידי המורים, הספרדים והבריטים מהווים חלק מעניין מהשטיח המורכב של ההיסטוריה של גיברלטר.
בדיקה אחרונה אחת של הכריכות, מוטות מוכנים ומזומנים לריצה התלולה הקצרה, השמש המשתקפת משלג גיברלטר הלבן והטהור, הייתי מוכן ללכת. צליל צלצול מוזר מילא את האוויר, האם זו הייתה מערכת ההתרעה על מפולת שלגים, למרבה הצער, לא.
7 בבוקר והשעון המעורר נשמע שוב. איך נוכל לקיים מדרון סקי באקלים הים תיכוני העדין הזה, כל כך קרוב לים שבו מזג האוויר החורפי אולי טוב יותר מקיץ סקוטי? עוד חלום המבוסס על משאלת הלב שלי, שמישהו יראה את הפוטנציאל של אזור הלכידת המים שנפל כמדרון סקי, אם לא עם שלג אז יבש!